משרדינו מתכבד להציג בפניכם את הניוזלטר שלנו לחודש ספטמבר 2021, בו תמצאו עדכוני חקיקה ופסיקה הרלוונטיים למשפט המוניציפאלי

תמיכות: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה כנגד תמיכה שניתנה על ידי רשויות שונות בתחומי איו"ש לעמותת אמנה הפועלת לקידום ההתיישבות, ופסק כי מבחן הזכאות לתמיכה אינו יכול להקבע עפ"י צורת התאגדותו של הגוף מבקש התמיכה, כעמותה, אגודה או כל צורת התאגדות אחרת; כי אם לפי מטרותיו של הגוף, עליהן ניתן ללמוד ממסמכי היסוד שלו. במילים אחרות: חשובה המהות ולא הצורה של הגוף מבקש התמיכה.

עוד הובהר, כי רשימת המטרות בנוהל התמיכות אינה רשימה סגורה, וניתן לאשר תמיכה למטרות ציבוריות דומות.

בג"ץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ' שר הפנים

בג"ץ: מדיניות כללית אינה הבטחה מינהלית וברת שינוי

בדונו בעתירה שהוגשה כנגד אישור כלביות פרטיות כמאורות רשות (מתקנים להחזקת כלבים על פי החוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג – 2002), הבהיר בג"ץ כי "הבטחה" לסגירת כלביות פרטיות ביטאה מדיניות כללית כלפי הציבור כולו. לפיכך, אין מניעה לשנותה ולאמץ מדיניות אחרת.

לגופה של עתירה, לא מצא בג"ץ כי יש פגם חוקי באישור כלביות פרטיות כמאורות רשות, וקבע כי אין בכך התפרקות אסורה מסמכותן השלטונית של הרשויות, בפרט לאור חובתן לפיקוח ובקרה על אותן כלביות. יחד עם זאת העיר בית המשפט למנהל השירותים הוטרינריים כי ראוי להתנות אישורים אלו בהוראות המבהירות את היקף אחריות הרשות המקומית בנוגע לכלבים המופנים אליה.

בג"ץ 6449/19 עמותת תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הוטרינריים

בית המשפט המחוזי: דרישת סעיף 188 לקבלת אישור משרד הפנים לעסקה במקרקעין הינה מהותית ולא טכנית

עיריית פתח תקוה התקשרה בחוזה להקמה והפעלה של דוכן מזון, בפטור ממכרז, בשני הסכמים שתוקפם למשך 25 שנים עם אופציה להארכת השכירות למשך 25 שנים נוספות, עד לשנת 2045. תוקפם של ההסכמים הותנה באישורו של שר הפנים, בהתאם לסעיף 188 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. במשך שנים רבות לא התקבל מענה ממשרד הפנים, ורק לאחר פנייה מחודשת מטעם העירייה התקבל סירובו של משרד הפנים לאישור העסקה.

בנסיבות אלו ועל פי דרישת משרד הפנים, פעלה העירייה לפינוי וסילוק יד מן המקרקעין.

בפסיקתו מצא בית המשפט כי סעיף 188 המתנה עסקה במקרקעין באישור שר הפנים נועדה להבטיח שמירה על תקינות מינהלית ולפקח על פעולות משמעותיות במקרקעין. משכך, מדובר בדרישה מהותית בהיעדר התקיימותה אין כל תוקף חוקי להתקשרות גם אם פעלו הצדדים בהתנהגותם אחרת.

מהבחינה הציבורית: הרשות אינה מוסמכת להשכיר נכס ללא אישור שר הפנים; מבחינת דיני החוזים: מדובר בחוזה פסול בהיותו בלתי חוקי ונוגד את תקנת הציבור. לפיכך, קיבל בית המשפט את תביעת הסילוק וקבע כי החוזה אינו חוקי ועל כן בטל, והורה על השבה מלאה של המקרקעין בתוך תקופת ההודעה המוקדמת שנקבעה בחוזה.

ת"א (פ"ת) 26426-03-15‏ ‏עיריית פתח תקווה נ' אליהו גינת (ג'נח)‏

ועוד בעניין סעיף 188: הודעת זכייה במכרז אינה מהווה קיבול ללא קיום התנאים בו

בית המשפט קבע, ובצדק, כי הודעת הזכייה במכרז אינה מהווה קיבול במקרה של עסקה במקרקעין, לאור דרישות סעיף 188 אשר רק בהתקיימותן מגבשות את העסקה.

בתוך כך העיר בית המשפט שתי הערות הראויות לתשומת לב: האחת, כי נכון וראוי לפסול מכרז לעסקה במקרקעין כאשר לא מופקדת שומת מקרקעין ע"י שמאי מקרקעין מוסמך. השניה, כי אף אם שגתה ועדת המכרזים בהמלצתה כי יש לבצע הליך של משא ומתן לאחר פסילת המכרז (לאחר שהתברר שלא הופקדה שומה) אין בכך בכדי להביא למסקנה כי היא מנועה להפעיל את שיקול דעתה.

עת"מ (י-ם) 17098-05-21‏ ‏אביסרור משה ובניו עבודות בנין ופתוח בע"מ נ' עירית ירושלים

שינוי בסיווג ארנונה: דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

עיריית בת ים חייבה מרפסת פתוחה כ"גג צמוד" נכס, וביקשה לתקן חיוב זה ולהחיל על שטח המרפסת סיווג של "מרפסת", שהינו יקר יותר. העותרים טענו כי בקשה לעדכון לגבי סיווג ל"מרפסת פתוחה" נדחתה על ידי השרים ועל כן חיוב זה מהווה חריגה מחוקי ההקפאה.

בית המשפט קיבל את טענת הרשות המקומית כי כלל לא נדרשה לקבלת אישור השרים, באשר התיקון בצו מהווה הבהרה בלבד, וזאת על ידי יישום מבחן ההתעלמות: מבחן הבודק האם תוספת המילים בצו החדש משנות ממהותו ותכליתו של צו הארנונה אם לאו.

במקרה דנן, כיוון שצו הארנונה כלל סיווג "מרפסות", מצא בית המשפט כי זה כולל כל סוגי המרפסות לרבות מרפסות פתוחות, ולכן מדובר בהבהרה בלבד ולא בשינוי בצו הארנונה.

ת"צ (ת"א) 7753-03-15‏ שרה זרובבל נ' עיריית בת ים

האם העברת נכס אגב גירושין פטורה מהיטל השבחה?

במסגרת עררי תכנון ובנייה בהם ייצג משרדינו את הועדה המקומית לתכנון ובניה בבית שמש, מצאה ועדת הערר מספר קשיים בחיוב בהיטל השבחה במקרה של העברת נכס אגב גירושין.

כך למשל, קשה לראות בהעברה שכזו כמימוש, ובוודאי שהרווח מהשבחת הנכס אינו מקבל ביטוי מוחשי כלכלי ונזיל המאפשר תשלום ההיטל. גם העברת הנכסים במסגרת האיזון אינה מהווה התעשרות, אלא איזון רכוש קיים המביא לביטוי נושאים שאינם דווקא כלכליים.

ההרמוניה החקיקתית אף היא מעלה קושי, בהתחשב שהעברה שכזו פטורה ממס שבח. לא נהיר מדוע לא כלל המחוקק מפורשות פטור גם בעניין היטל השבחה.

הקושי האחרון שצוין על ידי הועדה הינו ברמה האנושית: הגירושין הינו מועד הקשה לבני הזוג מבחינה אישית וכלכלית.

 

חרף נימוקים אלו, קיבלה ועדת הערר את עמדתנו כי העברת זכויות בין בני זוג בהליך גירושין מהווה מימוש בהתאם לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, ועל כן יש לשלם בגינה היטל השבחה.

זאת, לאור קביעתה כי הדין הקיים ברור ויש לשמור על אחידות הפסיקה בעניין. לדעת הועדה, פתרונו של קושי זה צריך להיעשות בידי המחוקק.

ערר 8016/20 8026/21 רחל כהן נ' הועדה לתכנון ובניה בית שמש

עדכון חקיקה ביו"ש: ביטול ברירת קנס לטובת ברירת משפט

מפקד האזור חתם על תיקון תקנוני המועצות המקומיות והאזוריות בתחום יו"ש, המשווה את החקיקה ביו"ש לזו החלה בישראל לעניין ברירת משפט בעבירות קנס.

עד כה, בעבירות על חוקי העזר של הרשויות באיו"ש(מלבד קנסות על חניה), ברירת המחדל הייתה קיומו של משפט, אלא אם כן ביקש האדם כנגדו ניתן הדו"ח לשלם את הקנס.

כעת, ברירת המחדל היא תשלום הקנס, כאשר קיימת לאדם כנגדו ניתן הדו"ח ברירה לבקש משפט בעניינו.

תיקון זה משווה את כלל העבירות על חוקי העזר לברירת משפט (כפי הנעשה בעבירות חנייה) ובעיקר – משווה את הדין החל ביו"ש לדין החל בישראל.

בנוסף, תוקן, סכום הקנס בעת פיגור בתשלום: עד כה כל פיגור בתשלום קנס עמד על כפל קנס ובכל ששה חודשים נוספים של פיגור, תוספת של 100% (סכום שאינו הגון כלפי התושב וממילא לא ריאלי). כעת איחור בתשלום יוסיף 50% מסכומו וכל חצי שנה נוספת של פיגור תוספת של  5% לסכום הקנס.

נקבע כי ערעור על קנס יוגש לתובע ייעודי אשר ימונה לצורך כך על ידי מפקד האזור.

כמו כן נקבע כי סכומי הקנסות יגיעו לקופתן של הרשויות.

התיקון למעשה מאפשר למועצות ביו"ש לאכוף באופן ריאלי את עבירות הקנס שבסמכותן.

האם שינוי באזור הנכס מהווה חריגה מחוקי ההקפאה?

בית המשפט קיבל את הטענה כי הנכס שייך לאזור ב' אשר תעריפיו גבוהים יותר, אך לא אישר גבייה בהתאם לתעריפים החלים עליו בנימוק כי העלאת החיוב מהווה חריגה מחוקי ההקפאה.

בפסיקתו זו מתבסס בית המשפט על פסיקה קודמת האוסרת שינוי אזורים לצורך העלאת הארנונה.

לדעתנו פסיקה זו שגויה: באותו מקרה לא היה מדובר בשינוי אזור הנעשה בהחלטת הרשות ולצורך העלאת תעריפי הארנונה, אלא הדבר נקבע על ידי ועדת גבולות אשר מונתה ע"י משרד הפנים, אשר אומנם אימצה הסכמה של הרשות עם הועד המקומי, אולם לכתחילה מטרת העברת השטחים לא הייתה העלאת תעריפי הארנונה.

אנו סבורים כי כאשר משתנה אזורו של נכס, ניתן לחייבו בהתאם לתעריפי הארנונה החלים עליו. הדבר דומה להעברת שטח מרשות מקומית אחת לאחרת, במקרה זה כבר נפסק כי הרשות המקבלת זכאית לחייב את השטחים שהועברו לרשותה על פי צו הארנונה שלה, ובעלי הנכסים בשטחים אלו אינם זכאים עוד לשומת נכסיהם בהתאם לתעריפי הרשות המעבירה (השווה עע"מ 7414/13 בר טן אחזקות והשקעות בע"מ נ' עיריית רמת גן )פורסם בנבו, 24.12.2014)).

לכל הפחות לדידנו, היה על בית המשפט להבהיר כי פסיקתו זו רלוונטית לאותה שנת מס אשר במהלכה תוקנה השומה (2020), ולאפשר לרשות המקומית לתקן את השומה בשנת המס הבאה.

קביעה נכונה לטעמינו אשר נכללה בפסק הדין הינה, כי הסעד במקרה של הפרה אינו מתן הטבה ל"מופלה", אלא חיוב הנכסים אשר לא הוחלה לגביהם המדיניות הראויה.

עתמ (מרכז) 7929-01-21‏ ‏אדידס ישראל בע"מ נ' המועצה האזורית נחל שורק

חיוב למפרע ושלילת העלאת טענת אינני מחזיק

באיזון בין העובדה כי הנישומה ידעה כי בשל טעות היא אינה מחויבת בארנונה ובין העובדה כי מחלקות העירייה השונות ידעו על קיומו של העסק, נקבע כי נסתרה החזקה כנגד תחולה למפרע, ונקבעה תקופת חיוב של שנתיים וארבעה חודשים.

טענת אינני מחזיק נשללה, מהטעם שזו טענה עובדתית ואין חשיבות עקרונית מיוחדת המצדיקה דיון בה בדיעבד במסלול השיפוטי. כמו כן, נקבע כי אין לראות בתובעת נישומה שהחמיצה את האפשרות להגיש השגה, אלא שהיא לא עשתה כן על אף שהייתה לה ההזדמנות לכך. בהקשר זה מזכיר בית המשפט כי התנהלות מול העירייה אינה עוצרת את מירוץ הזמנים להגשת השגה וערר.

תא (י-ם) 31807-08-18‏ ‏עירית ירושלים נ' אבן עמי הנדסה אזרחית בע"מ

מהו הגבול בין אחריות השלטון המקומי לשלטון המרכזי?

בית המשפט העליון דן לאחרונה בבקשה לחייב את ראש עיריית בית שמש לשעבר בקנס לפי פקודת ביזיון בית המשפט, בטענה כי לא מילא אחר פסק דין המחייבו להסיר שילוט פוגעני כנגד נשים.

בית המשפט העליון קבע כי אמנם לא הוסרו כל השלטים, אולם אין להשית קנס בנסיבות בהן ניכר המאמץ להשליט סדר ולאכיפת השוויון.

בית המשפט מטיל ספק באפשרות השלטון המקומי להסדיר סוגייה זו באמצעי האכיפה המוניציפליים המוקנים לו ובעזרתם בלבד, והורה לגורמי אכיפת החוק בתיאום עם היועת המשפטי לממשלה לגבש פתרון לסוגיה, במסגרתה תבחן חלוקת סמכויות בין גורמים מוניציפאליים וגורמים ברמה הלאומית.

עפ 5338/17 משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש (לשעבר) נ' נילי פיליפ

אין צורך באישור מליאה מיוחד להעסקת עובד קיים ברשות בתפקיד אחר

אין צורך באישור מליאה מיוחד להעסקת עובד קיים ברשות בתפקיד אחר.

בית הדין הארצי לעבודה דחה את עמדת המדינה ופסק כי במקרה של עובד קיים ברשות המקומית, אשר זכה כדין במכרז למשרה אחרת, וקיים בינו ובין עובד אחר ברשות קרבה משפחתית אין צורך באישור מיוחד של מליאת מועצת הרשות, ודי בקבלת אישור ועדת השירות לאי קיום ניגוד עניינים.

ע"ע (ארצי) 58656-11-20‏ מדינת ישראל - קרן דקל‏

אין לפסול התקשרות עם יועץ משפטי בעל קרבה משפחתית רחוקה לראש הרשות

בית המשפט המחוזי בנצרת מצא כי בהגדרת קרוב משפחה לא נכלל בן דוד, ודאי שלא בן זוגו של בן דוד. לפיכך, לא חל איסור על התקשרות עם קרובי משפחה מסוג זה. על פי פסיקתו, אין להרחיב את מעגל קרובי המשפחה, גם אם ברור שיהיו ממשקי עבודה בין נותן השירותים לראש המועצה, לאור הזכות לחופש העיסוק.

עת"מ (נצ') 42844-06-21‏ עורכי דין לקידום מנהל תקין נ' מועצה מקומית עילבון

בג"ץ: יש לאפשר בחירות לועד מקומי בהתאם לרישום במרשם האוכלוסין

בג"ץ דחה עתירה לביטול שינויים שנערכו בצווים, לפיהם בחירות לועד המקומי ייערכו לפי התושבים הרשומים במרשם האוכלוסין. בכך למעשה ממשיכה המגמה שלא לאפשר זהות וועדים של הועד המקומי עם ועד האגודה ביישובים שיתופיים. בית המשפט העליון ביסס הכרעתו זו בהטעימו כי אין להפלות בין תושבי הערים והמועצות המקומיות ובין תושבי המועצות האזוריות לגבי זכותם לבחור ולהיבחר. זכות זו נמנעת מתושבי יישובים שיתופיים המקיימים זהות ועדים, כאשר רק תושבים חברי האגודה מורשים להצביע לועד.

בתוך כך מזכיר בית המשפט העליון כי התערבותו בחקיקת משנה תיעשה במקרים חריגים בלבד.

בגץ 6322/18 ‏התנועה הקיבוצית אגודה שיתופית מרכזית נ' שר הפנים

גבייה חלקית של חוב המצוי בהליכי השגה וערר

בפסיקה חשובה בית המשפט העליון הבהיר: גם במקרה בו חוב ארנונה מצוי בדיון בפני ועדת ערר או ערכאה משפטית – רשאית הרשות המקומית לגבות את אותו חלק מן החוב אשר אינו שנוי במחלוקת והנישום אינו רשאי לדרוש לעכב ביצוע גבייתו.

רע"א 4300/21 מורן אברהם נ' עיריית ירושלים

משרדינו מאחל ללקוחותיו
חג סוכות שמח ושנת משפט מוצלחת!