משרדינו מתכבד להציג בפניכם את הניוזלטר שלנו לחודש דצמבר 2023, בו תמצאו עדכוני חקיקה ופסיקה הרלוונטיים למשפט המוניציפאלי
"משק כנפי הציפור הכחולה" הגיע לבית המשפט העליון: האם ראש רשות מקומית רשאי לחסום תושב מחשבונו ברשת חברתית?
כנגד ראש עיריית גבעתיים והעירייה עצמה, אשר יוצגה ע"י משרדינו, הוגשה עתירה מינהלית, שעניינה דרישה להסיר חסימה שהוטלה על תושב כלפי חשבון הטוויטר (כיום X) של ראש העיר, הסדרת כללי שימוש ברשתות החברתיות וקביעה כי על הרשות והעומד בראשה להימנע ממחיקת פרסומים המכילים ביקורת.
להליך הצטרפו הן היועץ המשפטי לממשלה והן מרכז השלטון המקומי. שניהם סברו כי ראש העיר חופשי לנהוג על פי שיקול דעתו בחשבון פרטי, אולם חשבון שהוא פרטי אך בכל סממנים ציבוריים נדרש לבחינה מיוחדת. מרכז השלטן המקומי סבר כי המקום לבחינת המותר והאסור בחשבון שכזה, אינו צריך להיעשות בין כתליו של בית המשפט אלא בשיח ציבורי ומקצועי.
בית המשפט לעניינים מינהליים דחה את העתירה בקבעו כי חשבונו של ראש העיר הינו חשבון פרטי, וכי התייחסות לחשבון כאל "ייצור כלאיים" בהתאם לעמדות היועמ"ש ומש"מ, הינה בעייתית מבחינה מעשית.
על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר קיבל את הערעור וקבע כי על ראש העיר להסיר את החסימה.
בית המשפט העליון קבע כי אין די בבחינת המימון לחשבון (אם ע"י הרשות או באופן פרטי) אלא יש לבחון את השאלה האם הוא פומבי והאם מאפייניו החזותיים מזהים את ראש הרשות ככזה או כאדם פרטי.
במקרה זה, חשבון הטוויטר הציג את ראש העיר באופן רשמי, והשיח בו עסק בנושאים ציבוריים ועדכונים הנוגעים לעירייה – לרבות פרסום הישגיו של ראש העיר ואף העלאת נושאים המטרידים את התושבים. לדברי בית המשפט: "בכך יצר זהות בין פועלו כראש עיר ובין דמותו המשתקפת בחשבון". חשבון הטוויטר אפוא, הפך לכלי "משילותי".
לפיכך, מגיע בית המשפט למסקנה, כי ההחלטה לחסום תושב, הינה החלטה של רשות, הנתונה לביקורת שיפוטית בהתאם למבחנים של תום לב, שיקולים ענייניים, שוויון ומידתיות.
חסימתו של העותר אינה רק לגבי "ציוץ" שכבר פורסם, אלא מונעת ממנו כל פנייה עתידית. בכך יש הן פגיעה בשוויון והן פגיעה בחופש הביטוי. גם מניעת המשך המעקב אחר חשבונו של ראש העיר מונעת מן העותר התעדכנות בנעשה ו"פיקוח" על מעשיו של ראש העיר. פגיעה שכזו תתאפשר רק במידה ויש חלופה בה יוכל התושב לעמוד על הזכויות הנ"ל מאת העירייה. אף שבית המשפט נמנע מלהשיב לשאלה האם אכן קיימת חלופה, הוא קובע כי חסימת העותר לא הייתה בשל חשש מהסתה ושיח אלים, ועל כן קבע כי אינה מוצדקת.
ברוח התקופה, בית המשפט הבהיר כי אף שיש בחשבונו של ראש העירייה מאפיינים ציבוריים, אין בכך בכדי למנוע ממנו להעלות פרסומי תעמולה.
עוד הוסיף בית המשפט המלצתו למחוקק להסדיר כללים ביחס לניהול התכנים המועלים לחשבונות ברשתות החברתיות.
מסקנתו הנקודתית של בית המשפט כי החשבון במקרה זה הוא פרטי עם מאפיינים ציבורים ועל כן כפוף לדין המנהלי הוא בעל השלכה רחבה על ניהול הרשתות החברתיות של נבחרי הציבור. מסקנה זו מולידה אי וודאות בכל הנוגע לניהול חשבון הפרטי של נבחר הציבור עד להסדרת כללים בעניין.
עע"מ 7659/22 אלמוג רובינשטיין נ' ראש עיריית גבעתיים ואח'
בית המשפט: פרויקט "מחיר למשתכן" אינו בהכרח בנייה לזוגות צעירים ולכן אינו מזכה בפטור מתשלום אגרות
כנגד רשויות רבות הוגשו לאחרונה תביעות מצד חברות קבלניות התובעות השבה של אגרות בניה ששילמו לפרויקטים של מחיר למשתכן, בטענה שמדובר על "מעונות לזוגות צעירים" הזכאים לפטור מאגרה.
משרדינו ייצג את הועדה המקומית לתכנון ובניה בית שמש בהליך החלוץ במסגרת "גל תביעות" זה, שהוגש ע"י חברת "אופק שלי". החברה זכתה במכרז להקמת פרויקט מגורים בבית שמש שנבנה במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן". לצורך קבלת היתרי בנייה שילמה החברה לוועדה המקומית בית שמש אגרות בהתאם לדרישתה, אולם לטענת החברה עשתה זאת בלית ברירה כיוון שהתשלום היה תנאי לקבלת ההיתר. לטענת החברה, מאחר שמדובר בפרויקט מחיר למשתכן, הרי שהיא בנתה אותו עבור המדינה ולכן היא זכאית להנחה של 50% בתשלום אגרות הבניה, וזאת על פי הוראת התוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה. לפיכך, על הוועדה המקומית להשיב לה כ-115 אלף ₪
הוועדה המקומית, המיוצגת ע"י משרדינו, טענה כי לא מדובר בפרויקט שהוגדר כפרויקט לזוגות צעירים לא על ידי עיריית בית שמש ולא על ידי המדינה, וכי הפטור על פי התוספת השלישית ניתן רק אם המדינה או הרשות המקומית הגדירו כך את הפרויקט. לדברי הוועדה החברה מנסה בדיעבד לשפר את תנאי המכרז בו זכתה ונכתב בו מראש שהוא כולל תשלום היטלים.
עוד טענה הוועדה המקומית, כי תשלום ההיטלים לא נעשה בלית ברירה כפי שטוענת החברה, שכן לחברה ניתנו 8 חודשים מרגע שיצאה דרישת התשלום ועד לתשלום בפועל כדי לערער על ההליך, אולם לא עשתה זאת ובחרה לשלם. לדברי הוועדה, הדרישה המאוחרת להחזר כספי לאחר 4 שנים נובעת בשל מצבה הכלכלי של החברה.
מאחר שמדובר בשאלה שהיא בעלת השלכות כלל ארציות על פרויקטים אחרים של "מחיר למשתכן", ביקש השופט גד ארנברג מבית משפט השלום בירושלים את עמדת המדינה. המדינה הודיעה עמדתה המצדדת בגישת הרשות, לפיה פרשנות הוראת הפטור החלקי היא, כי בניית פרויקט מחיר למשתכן לא מזכה בפטור חלקי מתשלום עבור היתר בניה, שכן תוכנית מחיר למשתכן מיועדת למחוסרי דיור ולא לזוגות צעירים, כפי שטוענת החברה.
לאחר קבלת עמדת המדינה, דחה בית המשפט את התביעה וקבע כי החברה הקבלנית לא בנתה את הפרויקט עבור המדינה כפי שטענה וכל המעורבות של המדינה היה רק בשיווק הקרקע לצורך הבנייה. "הפטור החלקי של תשלום האגרות ניתן למטרות מסוימות וברורות הכוללות דיור לזוגות צעירים, שיכוני עולים ומפונים, בנייני מסחר מלאכה ותעשיה. תוכנית מחיר למשתכן לא מיועדת ספציפית לאף אחד מהקבוצות הנ"ל, אלא למחוסרי דיור שיכולים להיות צעירים אך גם לא, יכולים להיות עולים אך גם לא ויכולים להיות מפונים אך גם לא. היותו של הרוכש "זוג צעיר" אינו בגדר הקריטריונים המקנים זכות לרכישת דירה בתוכנית מחיר למשתכן. ייתכן שחלק גדול מהזוכים בתוכנית זו הינם זוגות צעירים ואולם הגורם לזכייתם אינו היותם זוג צעיר אלא היותם מחוסרי דיור".
עוד הוסיף בית המשפט, כי היעתרות לתביעה משמעותה תהיה שיפור בדיעבד של תנאי המכרז שבו זכתה התובעת. "חלק מתנאי המכרז היה תשלום לרשות המקומית. ככל שהתובעת סברה שמדובר בדרישה לא חוקית, היה עליה לברר זאת קודם להגשת ההצעה במכרז"
ת.א. 19549-11-21 אופק שלי בנייה ופיתוח בע"מ נ' עיריית בית שמש
בית המשפט העליון מצמצם את הלכת אלפריח ומאפשר תקיפה עקיפה של חוקי עזר באמצעות תביעה להשבה
חברת נווה גד הגישה בשנת 2019 לבית המשפט המחוזי תביעה להשבת היטלי פיתוח בסך כ- 4 מיליון ₪, בטענה שבתחשיבי ההיטלים של העירייה נפלו טעויות בולטות המחייבות ביטולם והפחתת התעריפים בעשרות אחוזים.
באפריל 2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי המקבל את בקשת משרדינו ומורה על דחייה על הסף של התביעה, בטענה שלא ניתן לתקוף חוקיות תעריפים (ולמעשה- חוקיות חוק העזר) בתקיפה עקיפה אגב תביעה כספית. זאת, בהתבסס על הלכה אחרת שקבע ביהמ"ש העליון בעניין אלפריח נ' עיריית חיפה;
על פסק הדין הגישה החברה ערעור לבית המשפט העליון. בדיון ארוך מאד הביעו שופטי ההרכב את עמדתם המשותפת כי מדובר בסוגייה עקרונית המחייבת הכרעה מנומקת. במקביל ישנם הליכים רבים מאד בבתי המשפט המחוזיים המעוכבים וממתינים לפסיקה בתיק זה.
בפסק הדין המשתרע על 38 עמודים, נחלקו שלושת השופטים במספר סוגיות, ואולם מבחינת התוצאה האופרטיבית נקבע בדעת רוב (השופטים עמית ורות רונן) כי יש לבטל את פסק דינו של המחוזי ולהחזיר אליו את התביעה על מנת שיברר אותה לגופה (השופט שטיין בדעת מיעוט).
כב' השופט עמית כתב את פסק הדין העיקרי, במסגרתו קבע כי יש לצמצם את ההלכה שנפסקה בעניין אלפריח נ' עיריית חיפה לתביעות ייצוגיות בלבד, ובהתאם אינה חלה על תביעות השבה פרטניות (כמו זו של נווה גד), וכי המבחן השולט הוא מבחן הסעד, ובהתאם כי יזם הדורש השבה בנימוק של סבירות תעריפים רשאי להגיש את תביעתו לבית משפט אזרחי. לצד זאת קבע כי אפשרי ומומלץ שהצדדים יגיעו ביניהם להסכמה על ויתור על טענת שיהוי ואז התביעה תוגש ותתברר כעתירה מנהלית.
כב' השופטת רונן הצטרפה לתוצאה האופרטיבית, אך סייגה כי איננה נדרשת לשאלת היקף תחולתה של הלכת אלפריח, ונימקה את עמדתה בעיקר כי הליך אזרחי מתאים יותר לבירור הדרוש בתביעה לטעויות בתחשיבים.
כב' השופט שטיין, בדעת המיעוט, קבע כי הלכת אלפריח איננה מוגבלת לתובענות ייצוגיות אלא חלה גם בתביעות פרטניות, וכי יש להבחין בין תביעת השבה המבוססת על 'טעות יישומית' שאין מניעה להגיש כתביעה אזרחית, ובין תביעת השבה המבוססת על טענה לאי חוקיות הדין או חריגה מסמכות אשר יש לברר בהליך מינהלי.
לגבי הקביעה השניה של המחוזי, דחייה על הסף בשל תנאי מכרז רמ"י בו השתתפה החברה, קבעו השופטים במאוחד כי דינה להתבטל לאור פסיקות שניתנו לאחרונה ע"י בית המשפט העליון בדבר המשקל שיש להעניק לתנאים מסוג זה במכרזים.
בסופו של דבר, ברוב דעות התקבל ערעור החברה והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי לבירור התביעה לגופה.
משרדינו הגיש בקשה לדיון נוסף.
ע"א 4151/20 נוה גד בנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר שבע
האם חלה השבחה על מתקנים בטחוניים ש"אוזרחו"?
ערר שהוגש ע"י משרדינו בשם חברת תשתיות אנרגיה בע"מ כנגד דרישת הועדה המקומית לתכנון ובניה גזר לתשלום היטל השבחה בסך למעלה מ-15,000,000 ₪ בגין חוות מיכלי הדלק בצומת ביל"ו. במסגרת הערר עלו שאלות עקרוניות בנוגע למעמדם של מתקנים בטחוניים שהוקמו בהיתרים של הולמ"ב ומאוחר יותר "אוזרחו", ושאלת חבותם בהיטל השבחה כאשר תכנית מאוחרת הסדירה את השימוש הקיים בהיתרים.
בהחלטתה, קיבלה ועדת הערר את עמדת משרדינו, כי בשומת הועדה נפלו פגמים מהותיים באופן עריכתה, לרבות נתונים שחייבים היו להיכלל בה ולא נכללו.
באשר לטענתנו על כך שהחברה איננה בעלת זכויות חכירה, בהיעדר חוזה מול רמ"י ובהינתן שהליך ההסדרה טרם הושלם, קבעה ועדת הערר כי דוחה טענה זו לנוכח מעמדה ומאפייניה של החברה ולאור פסיקת בתי המשפט השמה דגש על בחינה מהותית של הזכויות והמעמד במקרקעין.
אלא שועדת הערר המשיכה וקבעה כי מקבלת את עמדתנו בטענה שלא אירע אירוע מימוש זכויות ('אירוע מס') המסמיך את הועדה המקומית לדרוש ולגבות היטל השבחה. בהקשר לכך דוחה ועדת הערר את טענת הועדה המקומית כי השימוש בפועל במקרקעין כחוות מיכלי דלק (התואם את השימוש שהותר בתת"ל 83) מהווה אירוע מימוש, ומקבלת את עמדתנו לגבי הפרשנות הנכונה לפסק דינו של בית המשפט העליון בהלכת נקר, לפיה אין מקום להחיל את החריג בפרשת נקר על סיטואציה כזו של מתקן שהוקם כמתקן בטחוני והוחרג מאוחר יותר מהמחנה הצבאי.
בנוסף דחתה ועדת הערר את טענת הועדה המקומית שנשמעה בדיון, לפיה כביכול השימוש שעשתה החברה כחוות מיכלי דלק לפני אישורה של תת"ל 83 היה בלתי חוקי וקיבלה את עמדתנו כי השימוש היה חוקי מכוח ההיתרים שניתנו במסגרת המחנה הצבאי אשר לא בוטלו ולא פקעו חרף הוצאת המתקן מתחום המחנה הצבאי.
ועדת הערר ציינה כי ברמה העקרונית סבורה שתת"ל 83 הביאה השבחה מסויימת למקרקעין, בעיקר בכך שמאפשרת הרחבת המתקן והסירה מרכיב של חוסר וודאות שהיה קיים למתקן כל עוד ייעודו לפי התב"ע היה חקלאי; אלא שברור מהחלטתה כי השבחה זו בסדרי גודל אחרים לגמרי מהערכים עליהם דיברה הועדה המקומית, ומכל מקום קבעה כי אין לועדה סמכות לדרוש היטל בגין השבחה זו כל עוד לא התקיים אירוע מימוש – החברה לא מכרה את המקרקעין ולא הגישה לגביהם בקשה להיתר.
על יסוד נימוקים אלה קבעה ועדת הערר כי דרישת הועדה המקומית שהחברה תשלם היטל השבחה מבוטלת כליל.
בנוסף חוייבה הועדה המקומית בתשלום הוצאות החברה בסך 5,000 ₪.
גז/8002/0123 תשתיות אנרגיה בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גזר
בית המשפט: על הרשות מוטלת חובת הודעה לשכנים טרם הקצאה
בית המשפט דן באמור בסעיף 7(ב) לנוהל בדבר חובתה של ועדת ההקצאות לוודא "כי ההודעה בדבר הקצאת הקרקע המבוקשת הגיעה לידיעתם של התושבים השכנים בסמוך לקרקע".
בית המשפט קבע, כי ועדת ההקצאות לא יכולה לצאת ידי חובה ולהסתפק רק בפרסום בעיתון, אלא עליה לוודא כי השכנים קיבלו את הודעת ההקצאה. בית המשפט מנה מספר דרכים למלא אחר חובה זו: שליחת מכתבים לתושבים הגרים בסמוך, תליית שלטים במקומות בולטים בקרקע המיועדת להקצאה, תלייה מודעות באזור הרלוונטי וכו'.
עעמ 576/22 שלמה אונגר נ' עיריית רחובות
ניתן לחייב בגין פינוי אשפה למפעלים גם מכח חוק עזר שטרם עודכן לפי נוהל משרד הפנים – בהתקיים התנאים הנדרשים בפסיקה
חוק העזר של מ.א. מנשה עושה הבחנה בין פינוי אשפה ביתית לאשפה של מפעל, לגבי זו האחרונה מאפשר חוק העזר חיוב באגרת פינוי אשפה.
אף שחוק העזר לא עודכן עפ"י הנחיות משרד הפנים, הרשות מיישמת את אמות המידה של משרד הפנים במסגרת הסכם פשרה שהושג בהליך ייצוגי.
אף שהגדרת מפעל בחוק העזר קצת "מיושנת", היא רחבה בכוונת מכוון, ופעילות חב' מקורות נכנסת בגדרה. כמו כן, בחוק העזר סעיף חד משמעי העושה אבחנה ברורה בין סוגי הפסולת והסמכה מפורשת לגביית אגרה ממפעלים, וכן קיים סעיף המאפשר בבירור לחייב את המפעלים באגרת פינוי אשפה לגבי פסולת של מפעלים. לכן, חוק העזר מקיים את הבסיס לחיוב הנדרש בפסיקה.
לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה, אף שהעותרת לא צברה חובות ללא תשלום במהלך השנים, בעוד הרשות לא נקטה בהליכי גבייה אך גם לא הפסיקה את פינוי האשפה חרף אי-התשלום.
פס"ד זה עולה בקנה אחד עם פס"ד בו ייצג משרדינו את עיריית טבריה בעע"מ 20/20 עיריית טבריה נ' התאחדות המלונות ואח' (פורסם בנבו), עליו דיווחנו בעבר במסגרת "שפרירי מידע".
נזכיר כי משרדינו בעל ניסיון רב בעריכת חוקי העזר עבור רשויות רבות, ואנו עומדים לרשותכם בכל הסבר או הבהרה בנוגע לחוקי עזר בכלל, וחוק העזר לעניין פינוי אשפה בפרט.
עתמ (חי') 28568-03-23 מקורות חברת מים בע"מ נ' מועצה מקומית מנשה
בית המשפט קיבל תובענה ייצוגית בעניין גביית הוצאות מכתב התראה
בית המשפט לעניינים מינהליים במחוז תל אביב קבע כי כאשר חייב שילם את חובו לאחר קבלת מכתב התראה מבלי שהרשות נדרשה לפתיחת הליך לאחר שלב ההתראה, דין הרשות כדין כל בעל דין אחר והיא נעדרת סמכות לגבות דמי טיפול בגין עריכת מכתב ההתראה.
יחד עם זאת, באיזון התנהלות העירייה בגבייה שאינה כדין אל מול התנהלות חברי הקבוצה שפיגרו בתשלומים ואילצו את הרשות לנקוט באמצעי גבייה, מצא בית המשפט כי יש לחייבם בהוצאות סבירות וישירות הנובעות מן האכיפה. את גובהם של אלו מצא בית המשפט בתקנות המסים (גביה) (קביעת הוצאות מרביות), השע"א-2011, ולפיכך חייב את הרשות בהשבה של הוצאה שנגבתה מעבר ל- 16 ₪ (ו- 17 ₪ מיום 1.1.23).
יש לציין, כי בית המשפט קיבל את בקשת התובע לגמול ושכ"ט בסכומים ניכרים של למעלה מרבע מלש"ח, המשקפים 5% ו-20% (בהתאמה) מגובה התביעה המוערך.
לצערינו, פסיקה זו פוגעת בקופת הציבור ומתגמלת יתר על המידה תובעים ייצוגיים באופן חסר פרופורציה למידת ההשקעה ו/או הפגיעה של התובע הייצוגי או מייצגו, ובכך מעודדת הגשת תובענות ייצוגיות כנגד הרשויות המקומיות. זאת, חרף נקיטה באמצעים מרוככים יותר העומדים לרשות הציבור לתיקון עוולות. תקוותינו כי המחוקק יאות לתקן החקיקה ולהגן על קופת הציבור, בין באמצעות דרישה לפנייה מוקדמת לרשות בפרט ו/או לגורמי הפיקוח על הרשויות בכלל – כגון: מבקר המדינה או משרד הפנים, או בהגבלת שיעורי גמול ושכ"ט.
תצ (ת"א) 42450-01-18 מרדכי עדן נ' עירית רעננה
בית המשפט: רשות אינה רשאית לאסור באופן גורף כניסת תושבי חוץ למתקניה
בית המשפט השלום בצפת קבע כי אף שניתן לתת עדיפות לתושבי הרשות, לא ניתן לנעול שערים באופן גורף בפני אזרחים שאינם מקומיים. על הרשות לעמוד בכללי הסבירות והמידתיות.
נזכיר כי משרדינו ייצג רשות שכנה במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין דומה, בה הוגשה בקשה להסתלקות לאחר שהושגה פשרה לפיה תותר כניסה מידתית של תושבי חוץ לקאנטרי.
תאדמ (צפת) 38697-02-22 מוחמד מסאלחה נ' עיריית עפולה
היטל השצ"פ שריר לאור ביצועו בפועל של שצ"פ וגם בהיעדר החלטה מקדימה לביצועו
מדובר בעתירה שהיא חוליה נוספת בסדרת עתירות ותובענות שהוגשו מצד חברת אמירי זכרון בע"מ כנגד עיריית חדרה בגין חיובה בהיטל שצ"פ. בפסק דינו מיום 15.3.2020 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים עתירה של החברה כנגד החיוב בהיטל שצ"פ בשל טענות להיעדר עילה בהטלת החיוב עקב אי התקיימות התנאים להטלתו: קיומו של שצ"פ המיועד לשמש את הנכס ו/או דחיית העבודות לפיתוחו. החיוב בהיטל מושא העתירה הוטל כנגד מתן היתר בנייה לעותרת בהקמת מבנה גדול מידות בתחום העירייה (עת"מ 1227-08-18 אמירי זכרון יעקב בע"מ נ' עיריית חדרה) ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון (עע"מ 4103-20). חרף פסק הדין הגישה החברה תביעה נוספת לבית המשפט השלום בחדרה להשבת תשלום היטל שצ"פ ששילמה עבור בנייה נוספת באותו מגרש ואף זאת בהתבסס על טענות דומות. בקשה לצו מניעה זמני כנגד החיוב נדחתה ע"י בית המשפט. לאחר מכן הגישה החברה עתירה כנגד דרישה נוספת לתשלום היטל אשר הונפקה בגין בקשה נוספת להיתר בנייה להקמת קומה נוספת במגרש. במענה לעתירה זו הגישה העירייה, המיוצגת ע"י משרדינו, תגובה מפורטת ובמסגרתה טענות סף בדבר השתק שיפוטי, כפל הליכים לנוכח התביעה התלויה ועומדת וכן טענות לגופו של עניין ובמרכזן הוכחת קיומו של שצ"פ המשמש את הנכס שפיתוחו הושלם זה מכבר. בשל כך טענה העירייה כי כל אותן טענות בדבר הצורך באישור מהנדס המועצה על כוונת העירייה להתחיל בעבודות לפיתוח שצ"פ בתוך שנה אינן עוד רלוונטיות לנוכח ביצוען בפועל של אותן עבודות.
בדיון שהתקיים בעתירה ביום 19.11.2023 משכה העותרת את עתירתה וזאת בעקבות דיון ממושך שהתקיים בבית המשפט בו הצביע בית המשפט על הקשיים הגלומים בעתירה והמליץ לעותרת למשוך אותה. בסופו של הדיון נעתרה העותרת להמלצת בית המשפט והעתירה נדחתה תוך שמירת זכויות לעת מתן ההיתר והנפקת החיוב הקונקרטי בהיטל השצ"פ כנגדו.
עת"מ 1116-08-23 אמירי זכרון יעקב נ' עיריית חדרה
ועדת ערר קובעת כי אין להפחית הוצאות פיתוח בקביעת היטל השבחה
הועדה המקומית בית שמש דרשה היטל השבחה מהחברה, ולאחר שהחברה חלקה על גובה ההיטל מונה שמאי מכריע.
השמאי המכריע הפחית את סכום היטל ההשבחה, בין היתר על יסוד קביעתו כי בקביעת ערכי השווי יש להפחית את הוצאות הפיתוח ששילמה החברה לרמ"י.
הועדה המקומית הגישה ערר על קביעה זו של השמאי המכריע.
ועדת הערר קיבלה את ערר הועדה המקומית בסוגייה זו, תוך שקבעה כי במקרים בהם החבות בהוצאות הפיתוח התגבשה טרם המועד הקובע לאישור התכנית המשביחה, אין מקום להפחתת הוצאות הפיתוח המשולמות לרמ"י בחילוץ השווי למ"ר.
מדובר בצעד נוסף לתיקון עיוות הנגרם מגביית תשלומים שונים בידי רמ"י, אשר בדיעבד מסתבר כי בא על חשבונן של הרשויות המקומיות.
ערר 8142/22 הועדה המקומית לתכנון ובניה בית שמש נ' רובי לנדסמן הנדסת בניין בע"מ
הסמכות העניינית לדון בייצוגיות באזור יהודה ושומרון
תושבים במועצה אזורית מטה בנימין, המצויה באזור יהודה ושומרון, הגישו בקשה לאישור תובענה כייצוגית בטענה להשתת חיובי ארנונה רטרואקטיביים גורפים, באופן פסול.
הבקשה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
ביהמ"ש הציג לצדדים שאלה בקשר לסמכותו לדון בבקשה וביקש את התייחסותם לכך.
המועצה, אשר יוצגה ע"י משרדינו, עמדה על כך שביהמ"ש אינו מוסמך לדון בתובענות ייצוגיות להן רשויות באזור יהודה ושומרון הינן צד, זאת לאור פסיקה בנושא ומחמת שחוק בתי משפט לעניינים מנהליים לא הכיל סמכות שכזו. סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים היא טריטוריאלית. במסגרת תיקון לחוק הורחבה סמכותו של בית המשפט לדון גם בעניינים הקשורים ברשויות באזור יהודה ושומרון, זאת כאמור בסעיף 5א' לחוק. יחד זאת, סעיף זה נעדר התייחסות לתובענות יצוגיות באזור יהודה ושומרון, כך שהוא לא הכלילן בגדרי סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. על כן המועצה טענה שמן ההן יש ללמוד את הלאו, קרי בתי משפט לעניינים מנהליים אינם מוסמכים לדון בתובענות ייצוגיות בקשר לרשויות שבאזור.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל עמדה זו והורה על מחיקת הבקשה על הסף, מחמת חוסר סמכות עניינית.
ת"צ 29590-10-22 פיקל ואח' נ' מ.א. מטה בנימין
בית המשפט נותן גושפנקא לחישוב כמות צריכת המים בנכס לבניה
פסק הדין עסק בחוקיות ביצוע הערכת מהנדס עבור צריכת מים בנכס לבניה. במסגרת פסק הדין נקבע כי תאגיד המים מוסמך לבצע הערכת מהנדס במקרה בו מבוצע שימוש במים ללא מדידה ולהפיק חיוב מים בגין כמות המים המוערכת.
עוד נקבע כי אופן ביצוע הערכת המהנדס ושיטת החישוב נתונה לשיקול דעת הבלעדי של מהנדס התאגיד, כאשר כל עוד ניתן הסבר הגיוני לאופן החישוב אין מקום להתערב בשיקול דעתו.
תאד"מ 59513-02-21 אדר י.מ. הנדסה נ' מי שבע
פעילות אתרי בנייה בתקופת המלחמה
משרדנו ייצג במחלוקת על פעילות אתר בניה בין חברת מעוז דניאל בע"מ ובין עיריית בת ים, במסגרת עת"מ 38247-10-23.
במקביל הוגשה עתירה כללית בידי התאחדות בוני הארץ ואח' נגד העיריות רמת-גן, בת-ים וגבעתיים, שסימנה עת"מ 37148-10-23.
במסגרת עתירות אלה התעוררה שאלת עצם סמכותן של רשויות מקומיות להורות על סגירת אתרי בניה מטעמים של ביטחון הציבור ומצב מלחמה, בעיקר על רקע הנחיות פיקוד העורף, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים לאפשר פעילות אתרי בניה למרות מצב המלחמה.
בסופו של דיון שנערך ביום 4.11.2023 בפני כב' השופט קובי ורדי, גובש הסדר לחידוש הפעילות באתרי בניה בכפוף לתנאים ומגבלות שהוסכמו, לרבות שעות פעילות אתרים, הימנעות מפעולות חריגות המפריעות לתנועה, והנחיות להצבת מאבטחים בכניסה לאתרי בניה.
הגם שנציגת המדינה היתה בדיון, לאחר הדיון התקבלה בקשת המדינה לביטול הסעיף המתייחס להצבת מאבטחים, בטענה שסעיף זה עומד בסתירה להוראות הדין המסדירות פעילות מאבטחים.
בהחלטה מיום 6.12.23 קבע כב' השופט קובי ורדי כי מקבל את בקשת המדינה, קובע כי ההסדר שאושר בדיון הקודם נמצא בסתירה להוראות דין, ועל כן מורה על ביטול פסק הדין, ומורה לעיריות לפעול במסגרת סמכותן לקביעת הסדרים כל אחת לפי שיקול דעתה.
חרף פסק הדין, למיטב ידיעתנו לא חל שינוי בפעילות אתרי הבניה בתחומן של רשויות אלה.
עת"מ 38247-10-23, 37148-10-23 מעוז דניאל נ' עיריית בת ים
משרדינו מתגייס למאמץ המלחמתי
ביום שבת ה- 7/10/23 נדרשה מדינת ישראל להתמודד עם אירוע ביטחוני חסר תקדים שגבה קורבנות רבים בגוף ובנפש, בחזית ובעורף, ואשר לצערנו הרב מתפתח למלחמה רב זירתית ונוגע בכל בית בישראל.
במהלך כל תקופה זו משרדינו עבד באופן מלא, בזמינות גבוהה ובמסירות. זאת, לצד התגייסות עובדי המשרד לשירות מילואים פעיל בהגנה על גבולות הארץ, התנדבות בסיוע לנפגעי המלחמה ולחקלאים ותרומות כספיות למימון ציוד לחיילים.
נאחל לשיבתם בשלום ובמהירה של החטופים, החלמה מהירה לפצועים ושובם של חיילינו בריאים ושלמים ועטרת נצחון על ראשם.
משרדינו מאחל שנה אזרחית בטוחה ומוצלחת!
עפר שפיר ושות' עורכי דין
טל': 089311111; פקס: 089311112
