משרדינו מתכבד להציג בפניכם את הניוזלטר שלנו לחודש דצמבר 2021, בו תמצאו עדכוני חקיקה ופסיקה הרלוונטיים למשפט המוניציפאלי
"עסקת החבילה": גמישות העסקה ועבודה מהבית
בתקופה האחרונה נחתמו שלושה הסכמים קיבוציים אשר קיבלו את הכינוי "עסקת החבילה". הסכמים אלו נחתמו בין ממשלת ישראל והרשויות המקומיות ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שעניינם התאמה של אופן העסקת עובדים למציאות הקיימת. נדמה היה כי הקידמה והתמורות בעולם העסקים מחייבות ממילא מתן אפשרות להעסקה גמישה. הקורונה, אילצה את המגזר הציבורי הנטוע בארכאיותו לזרז התאמתו למציאות.
להלן נציג בפניכם בתמצית את ההסכמים הקיבוציים, עיקריהם והשלכתם על הרשויות המקומיות:
הסכם גמישות העסקה במגזר הציבורי:
- מטרה: התאמה ושינויים הנדרשים על רקע מגיפת הקורונה;
- השינויים האפשריים: שינוי בהגדרת התפקיד ומטלותיו, במקום העבודה, ניוד לתפקיד אחר, שינוי בשעות וימי עבודה, מעבר לעבודה במשמרות.
הסכם לשקט תעשייתי לשנת 2022: הקובע כי הממשלה תקצה מסגרת עלות לצורך פתרון בעיות שכר והעסקה במגזר הציבורי. כן נקבע כי מידע בנוגע לנתוני השכר יועברו להסתדרות, ובינה ובין הממשלה ייערך מו"מ. אין בהסכם זה בכדי להחיל שקט תעשייתי בסוגיות שאינן קשורות להעלאת תנאי שכר.
הסכם להסדרת העבודה מרחוק במגזר הציבורי:
- תחולה: רק במצבי מגיפה, מצב בטחוני או אירוע טבע המונע גישה למקום העבודה;
- מתן שיקול דעת רחב ביותר למעסיק להחיל הסדר עבודה מרחוק, תוך גמישות בבחירת הימים ושינויים; בהגדרת המשימות לביצוע מרחוק וממקום העבודה; בשינוי או ביטול ההסדר שקבע; קביעת שעות נוספות ושעות כוננות;
- עמדת העובד: במידה והמעסיק מחייב את העובד לבצע את עבודתו מרחוק אזי עובד קיים יהיה רשאי להודיע כי הוא אינו מעוניין בכך, והדבר לא ייחשב כעבירת משמעת או סירוב. עובד חדש יהיה רשאי לסרב רק במקרה בו המעסיק מבקש להגדיל את מס' ימי העבודה מרחוק לעומת מה שהוגדר לעובד בעת קבלתו לעבודה.
- על המעסיק ליתן הכשרה לעבודה מרחוק. ככל שסיפק ציוד יוכל להגדיר כי זה ישמש לצרכי עבודה בלבד. הממשלה וההסתדרות יערכו מו"מ בקשר להחזר הוצאות לעובד אשר אולץ לבצע עבודה מרחוק.
לצערינו, נראה כי אף הוראות מתקדמות אלו, מוגבלות על ידי הממונה על השכר בחוזרו מיום 7.11.21, המגבילות את האפשרות לעבודה ליום אחד בלבד בשבוע. לטעמינו, ראוי היה לאפשר שיקול דעת מלא בעניין למעסיקים, ללא הגבלה.
ביום 22.12.21 ובעקבות החלטת הממשלה לצמצם את מס' העובדים בו זמנית במשרד ממשלה, פרסם אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר חוזר לפיו ניתן יהיה להגדיל את ימי העבודה מהבית לעובדים, מיום אחד כפי שאושר בחוזר קודם, לשלושה ימים. בשלב זה, הנחיות אלו תקפות עד ליום 26.1.22.
ביטול חיוב אישי כנגד ראש מועצה
משרדינו ייצג ראש מועצה לשעבר אשר נוהל נגדו הליך לחיוב אישי בטענה לאי סדרים בניהול משרדנו ייצג ראש מועצה לשעבר בהליך חיובי אישי שננקט כנגדו ושעילתו בטענת משרד הפנים להפרה של הוראות ו/או דיני המכרזים וההתקשרויות החלים על רשות מקומית בנוגע לשלוש התקשרויות, זאת בדגש על טענת משרד הפנים כי התקשרות עם רו"ח אינה פטורה ממכרז.
במסגרת ההליך שטח משרדנו שורה של טעמים ונימוקים משפטיים ואחרים, ובכללם (אך לא רק): שיהוי כבד בלתי סביר ובלתי מוצדק (נוכח העובדה שביקורת משרד הפנים מתייחסת להליכים ו/או פעולות שננקטו שמונה שנים לפני הפקת דוח הביקורת); ההתקשרות קדמה לפס"ד ב-עע"ם 6145/12 עיריית נצרת עילית נ' הרטמן (פורסם בנבו) ולפרסום הנחיות משרד הפנים בעניין חובת עריכת מכרז עם רואי חשבון, כך שמקום בו ישנה שאלה אמיתית באשר למצב המשפטי המחייב – אין כל מקום לנקיטת הליך לחיוב אישי על ידי משרד הפנים; ההתקשרויות התבססו על חוות דעתה ואישורה של יועמ"ש המועצה; בנסיבות דנן אין מקום להטלת חיוב אישי נוכח פסיקות הוועדה לחיוב אישי לאורך השנים.
בסופו של הליך ארוך וממושך, קיבלה הוועדה את טענות משרדנו ומצאה לנכון שלא לחייב את מרשנו בחיוב אישי, תוך שהיא מוצאת לנכון לקבוע כי: חתימת ראש המועצה על הסכמי ההתקשרות לא נבעה מתוך רצון להיטיב עם מאן דהוא או נבעה משיקולים זרים וכי ראש המועצה הסתמך על חוות דעת משפטית שקיבל ועל דרישות ומצגי גורמי המקצוע הבכירים במועצה; וכי ביחס לחלק מההתקשרויות נשוא הדוח לא עמד בפני הוועדה חומר או מידע ברמת וודאות מספיקה שיש בו כדי להוכיח כי ההתנהלות הייתה לא תקינה.
אין לחייב באגרת ביוב בגין מים שאינם מוזרמים למערכת הביוב
בפסק דין אשר ניתן בימים האחרונים חייב בית המשפט לעניינים מינהליים את עיריית רחובות להחזיר סך של למעלה מ- 3 מיליון ₪ לתושבים וזאת בגין גבייה שלא כדין של אגרת ביוב בגין השקיית גינות.
בהתאם לפסק הדין נקבע כי החלטת העיריה לבטל את הפטור מאגרת הביוב בהתאם לקצובת המים כפי הקבוע בתקנות המים התקבלה ללא הליך תקין, בהחלטה אישית וללא כל הצדקה עניינית וזאת על אף העובדה כי התיקון לכללי המים, שנכנס לתוקף ביום 10.8.08 ביטל את ההוזלה הקבועה לתעריפי המים להשקיה, לרבות ביטול הגדרת "גינה" ואת ההקצבות במחיר מופחת שנקבעו ל"גינון נוי".
כפי שהתברר במהלך ניהול ההליך, בזמן אמת העירייה לא קשרה בין השינויים שנעשו בתקנות המים במסגרת התיקון לכללי המים ובמקום נהגה לצרף לחשבון צריכת המים הביתי של תושביה גם את תעריפי המים להשקיית גינותיהם.
בהחלטתו, נסמך בית המשפט על הוראת סעיף 76 לחוק ההתייעלות הכלכלית הקובעת כי על רשות מקומית אשר פועלת בלא תאגיד להמשיך ולגבות תשלום בעד שירותים בתחום הביוב באותם התעריפים שהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק תאגידי מים וביוב.
בנסיבות העניין, היה על עיריית רחובות לפעול בהתאם להוראות חוק העזר מכוחו הוטלה אגרת הביוב עד להקמת תאגיד המים באוגוסט 2016 – ולהמשיך להעניק פטור לאגרת ביוב בגין השקיית גינות כקבוע בחוק העזר, שכן זה לא בוטל והתעריפים הקבועים בו נותרו בתוקף על פי הוראת המעבר.
תצ (מרכז) 29810-10-12 יעקב סנדלר נ' עיריית רחובות
תביעה לנזקים בשל ביטול היתר בנייה נדחתה מחמת התיישנות
התובעים אשר הפעילו אתר קומפוסטציה בתחום המוניציפאלי של מועצה אזורית שפיר (קיבוץ ה-ל"ה), הגישו כנגד המועצה, הועדה המקומית לתו"ב שפיר והמשרד להגנת הסביבה, תביעה על סך של 17 מלש"ח בגין טענתם לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מביטול היתר בניה שהופק להם בשנת 2007 ואשר הוביל לאחר אינספור הליכים משפטיים שנוהלו מאז, לפסק דין שניתן בשנת 2012 בבית המשפט העליון אשר מורה על סגירתו הסופית והמוחלטת של האתר.
במסגרת פסק הדין, קיבל השופט את טענות משרדנו בשם המועצה והועדה המקומית, לפיהן בנסיבות המקרה דנן חלה התיישנות של עילת התביעה מצד התובעים ובהתאם הוא דחה את התביעה תוך חיוב התובעים בהוצאות הנתבעות.
מדובר בפסק דין חשוב ומלומד שהינו חריג בנוף מכיוון שדחיית תביעה על בסיס טענות סף והתיישנות אינה דבר שבשגרה אולם במקרה זה עלה בידינו לשכנע את בית המשפט כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים שעל בית המשפט הנכבד לדחות בהם את התביעה על הסף ועוד קודם לבירור התביעה לגופה.
ת.א. 12150-11-20, קיבוץ הל"ה ואח' נ' מועצה אזורית שפיר ואח'
המתנה לתשובת הרשות המקומית לא תהווה הגנה מפני טענת שיהוי
בית המשפט המחוזי דחה על הסף עתירה כנגד חיוב היטלי פיתוח במתחם פי גלילות, היות והוגשה באיחור של 9 חודשים ממועד הוצאת דרישת התשלום. הסיבה לאיחור בהגשת העתירה הייתה כי העותרת המתינה לתשובת העיריה במשך 6 חודשים, ורק לאחריה וכאשר תשובת העיריה דחתה את טענותיה פעלה היא להגשת העתירה. לאחר דחיית העתירה בבית המשפט המחוזי פעלה העותרת והגישה ערעור לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון מתח ביקורת על התנהלות העיריה אשר התעכבה עם מתן תשובה מטעמה משך 6 חודשים, וקבע כי הדבר אינו ראוי, אך יחד עם זאת קבע כי מחדלה של הרשות אינו מצדיק את השיהוי הניכר בהגשת העתירה, ולכן קבע כי דין העתירה להידחות על הסף.
עע"מ 7208/19 המרכז החדש בע"מ נ' עיריית רמת השרון ואח'
עתירה לבג"צ: הממשלה מפלה את הערים המעורבות
משרדינו הגיש לאחרונה בשם עיריית לוד עתירה לבג"ץ כנגד ממשלת ישראל, בטענה כי תכניתה לפיתוח כלכלי בחברה הערבית עד לשנת 2026 מפלה את הערים המעורבות.
במסגרת התכנית תקצה הממשלה לחברה הערבית למעלה מ- 30 מיליארד ₪, אולם תקציב עתק זה מכוון לערים "ערביות" במובהק, ומחריגה מתוכה ערים מעורבות לגבין תגובש תכנית נפרדת בתוך כמה חודשים, כאשר התקציב לכך הועמד על סך 300 מלש"ח בלבד.
התכנית אף כוללת הטבות ניכרות ורבות לתושבי הישובים הערבים, אשר אינן נמדדות בכסף כגון – עדיפות במעונות יום, עדיפות בקבלת משכנתאות, עדיפות בתעסוקה וכיוצ"ב.
לטענת העירייה, האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות (מלבד תל אביב, ירושלים וחיפה) מהווה כ-10% לפחות מהאוכלוסיה הערבית בישראל.
בנסיבות אלו, תושביהם הערבים של הערים המעורבות מופלים לרעה לעומת תושבי הערים הערביות. אפליה זו בין התושבים מהווה אף אפליה בין הערים, כאשר גם הערים המעורבות נדרשות למשאבים רבים על מנת לתת מענה ראוי לתושבים הערבים ולהתמודד עם האתגרים המובנים בחברה מעורבת.
בתגובתה טוענת הפרקליטות כי התכנית משקפת הטבות ליישובים באזורי עדיפות לאומית, וכי גם ליישובים מעורבים ניתנים מענים והטבות.
בהמשך לדיון שנערך בעתירה, מצורף פסק הדין הדוחה את העתירה.
בפסק הדין הכיר בית המשפט העליון באתגרים המשמעותיים בפניהם ניצבת עיריית לוד, אך קבע כי אין מקום להתערב בהחלטת הממשלה בעיקר על יסוד הכלל בדבר אי התערבות, ובפרט כאשר מדובר בהחלטה תקציבית שקדמה לה עבודת מטה משמעותית. בפסק הדין נקבע, כי טענת אפליה צריכה להיבחן מבחינה מהותית וכוללת ולא בהתמקדות בהחלטה מסוימת, והפנה לעמדת המדינה בדבר מענים אחרים המיועדים לערים מעורבות במסגרת החלטות ממשלה נוספות.
בג"ץ 7487/21 עיריית לוד נ' ממשלת ישראל
ארנונה: ניתן לחייב שטח רצפה של "קומות וירטואליות" במבני אחסון
נישום אשר תכנן להקים מבנה עתידי בתחומה, פנה אליה לקבלת מידע באשר לחיוב הארנונה אשר יוטל על הנכס המתוכנן על ידו. משלא היה שבע רצון מתשובת המשיב, הגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.
בית המשפט קבע כי אופן תקיפתו של אותו חיוב עתידי אינו בדרך של עתירה מינהלית כנגד החלטת הפרה-רולינג, שכן בנסיבות העניין זו תהווה עקיפה של מסלול התקיפה הקבוע בחוק. הדרך הנכונה לתקוף את החיוב, הינה באמצעות השגה שתוגש לאחר הנפקת החיוב.
כן מאשרר בית המשפט את הסעיף בצו הארנונה של העירייה, המאפשר חיוב קומות אחסון גם במבנה בו אין גרם מדרגות בין קומות האחסון. אופן חיוב זה הינו מחויב לאור התמורות באופי האחסנה ומעבר לשימוש במבנים גדולים ובציוד מכני לצורך אחסון בקומות אחסון מיוחדות.
עת"מ 56409-10-18 קר-פרי חולון בע"מ נ' עיריית חולון
בית המשפט לעניינים מינהליים: הרשות המקומית רשאית לנקוט בהליכי גבייה מינהלית במקביל להליכי הוצל"פ
זאת, נקבע אף לגבי אותם חובות המצויים בהליכי גבייה בהוצל"פ, ובלבד שהיא אינה גובה בכפל.
בכך מאבחן בית המשפט לעניניים מינהליים את פסק דינו של העליון בעניין מיכקשוילי הקובע כי הרשות יכולה לבחור במסלול אחד, והיא רשאית אף "לזגזג" בין המסלולים, ככל שהיא פועלת בתום לב ואין בכך משום שימוש לרעה בסמכותה.
עתמ (ת"א) 32407-05-21 אלעזר עמר נ' עיריית תל אביב יפו
אחריות הרשות המקומית לשפיכת פסולת
לאחרונה ניתנו שני פסקי דין הנוגעים לאחריותה של הרשות המקומית בנוגע לשפיכת פסולת.
האחד דן בשפיכת פסולת בשטח פרטי, והוא אמנם ניתן על ידי בית משפט שלום בלבד, אולם מדובר בפסק דין בעייתי מבחינת האחריות המוטלת על הרשות המקומית.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי החובה הראשונית לדאוג למניעת וסילוק מפגעים בשטח רשות מקומית הינה של הרשות, בין אם מדובר בשטח ציבורי ובין אם בשטח פרטי. זאת מכח החיקוקים: סעיף 242 לפקודת העיריות [נוסח חדש], סעיפים 146(8) ו- 149 לצו המועצות המקומיות, התשי"א-1950, סעיפים 54-55, 60 לפקודת בריאות העם 1940, חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 וחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח-2008.
לפיכך קבע בית המשפט, כי זכותו החוקתית של האזרח הינה כי הרשות הציבורית תדאג לשלמות חייו ורכושו מפני מפגעים סביבתיים.
לדעתינו בלבל בית המשפט בין הפעלת סמכויות פיקוח, ובין זכותה של הרשות המקומית שלא להכנס ולבצע פעולות בשטחים פרטיים. בכך הלך בית המשפט צעד אחד רחוק מדי בהטלת אחריות על הרשות המקומית.
שונים הם פני הדברים כאשר מדובר בשטחים הציבוריים, בסוגיה זו דן בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בפסק הדין הנוסף שניתן אף הוא לאחרונה. בפסק דין זה, התקבלה בחלקה עתירה כנגד העירייה המבקשת לאלצה להגביר את האכיפה כנגד השלכת פסולת.
בית המשפט ביסס את פסק דינו על הלכה קודמת של בית המשפט העליון לפיה בית המשפט יתערב ברמת האכיפה של חוק זה או אחר, רק במקרה שהרשויות המוסמכות מתנערות לחלוטין מחובתן לאכוף את החוק או נמנעות ממילוי חובתן באופן בלתי-סביר.
הודגש כי כאשר האמצעים בהם נוקטת הרשות אינם נושאים פרי ומובילים לתוצאה הרצויה, הימנעות מנקיטה באמצעים נוספים עלולה להביא לקביעה כי הרשות נמנעת ממילוי חובתה להפעיל שיקול דעת, או כי שיקול דעתה לוקה בחוסר סבירות. אלו כאמור, מקרים אשר יצדיקו התערבות בית המשפט.
עתמ (נצ') 43798-05-21 עבד אלרחמאן שחברי נ' עיריית נצרת תא (קריות) 40956-12-17 רזק מחול נ' מועצה מקומית ג'דידה-מכר
החלטה חשובה בשאלת פרשנות סעיף 19(ג) לפטור מהיטל השבחה
הערר הוגש כנגד סירוב הועדה המקומית לאשר את הפטור לפי סעיף 19(ג) לתוספת השלישית, בנסיבות בהן העוררים רכשו זכויות שונות במגרש ובבנין טרם אישור התכנית המשביחה, ודרשו את הפטור בגין הדירות שהוקצו להן מכוחה.
ועדת הערר קבעה כי יש להבחין בין מי שרכש זכות ממשית ערב אישור התכנית המשביחה, ובין מי שהתקשר בעסקה למראית עין שכל תכליתה התחמקות בהיטל השבחה בגין הדירה העתידית מכוח התכנית המשביחה. בעוד שבמקרה הראשון יש לראות את הרוכש כבעל זכויות קנין במצב הקודם ובהתאם לבחון את זכאותו לפטור, במקרה השני נקבע כי מדובר ברכישת זכויות חוזיות עתידיות בלבד ועל כן החייב בהיטל השבחה הינו הבעלים המקורי ודרישתו של הרוכש לפטור תידחה. לשם אבחנה בין שני המקרים קבעה ועדת הערר מספר מבחני משנה, ובהם גם פער הזמן בין רכישת הזכות ובין אישור התכנית המשביחה, האם הזכות שנרכשה ניתנת לרישום כבר במצב קודם, והאם מחיר הרכישה משקף תמורה סבירה עבור הזכויות שנמכרו במצב קודם ללא הזכויות העתידיות.
נדמה שמדובר בשלב וסף בגלגולי הפרשנות לפטור שבסעיף 19(ג), בהמתנה למחוקק שיערוך את התיקון הדרוש.
הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים יוצגה בידי משרדנו בהליך.
ערר 8031/21 דב ירון ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה ירושלים
תקציבי המועצות הדתיות – סיבוב נוסף
בתחילת דצמבר שוגרו לכלל הרשויות המקומיות על קביעת שיעור השתתפותן בתקציבי המועצות הדתיות, בהן נמסר לראשונה על החלטות בבקשות ההפחתה לשנת 2019 (במקום ההחלטות שבוטלו בפסקי הדין בהליכי הבגץ בהם ייצג משרדנו).
כנגד הודעות אלה כבר הגישו רשויות רבות בקשות הפחתה והתראה לפני נקיטת הליכים, וצפוי כי לא יהיה מנוס מהגשת עתירות, אשר משרדנו כבר החל בהכנת חלקן בשם רשויות שפנו לייצוג.
"שניים אוחזין" – צירוף משיב נוסף לצורך הכרעה בשאלת מיהו המחזיק בנכס
משרד המשפטים פרסם טיוטת תיקון לתקנות סדרי הדין של ועדת הערר לענייני ארנונה.
התיקון המוצע יאפשר לצרף גורם נוסף כמשיב לערר, על מנת לברר טענת "אינני מחזיק".
קיימים לא מעט מקרים בהם טענת "אינני מחזיק" הינה טענה סבוכה ומורכבת. לפיכך, לדעת משרד המשפטים, על מנת לערוך בירור עובדתי ראוי ולקבל החלטה מושכלת, ראוי כי כל הצדדים הרלוונטיים יופיעו בפני הועדה.
עד כה התקבלו להצעת הטיוטה תגובות מעורבות. המתנגדים טוענים כי יש בכך הטלת קושי נוסף על האזרח. כן נטען לפגיעה בזכות הטיעון של המשיב אשר יצורף, אשר לא קיבל שומה ולא ניתנה לו ההזדמנות להגיש ערר, והוא צורף להליך לאחר שכבר החל.
אנו סבורים כי התיקון המוצע ראוי ונכון, ואין מקום לביקורת כלפיו:
בעררים בהם נטענת טענת "אינני מחזיק" לעיתים נוצר מצב בו בעצם קבלתה, נותרת הרשות המקומית בפני שוקת שבורה, כאשר היא אינה יכולה עוד לפנות אל המחזיק בפועל, אשר זהותו התבררה רק במהלך הליך הערר, מחמת חלוף הזמן. צירוף צד שלישי כלפיו נטען כי הוא מחזיק בנכס, הינה מהותית ומגשימה את עקרונות הצדק והיעילות: ליתן לעורר הזדמנות נאותה להוכיח טענתו מחד, ולרשות המקומית לבוא חשבון עם המחזיק האמיתי מאידך. התיקון מאפשר למשיב שיצורף להגיש את עמדתו באופן מלא, ובכך לחסוך ממנו השגה בעתיד (על אף שזכות שכזו ממילא תעמוד לו ככל שתוצא לו שומה). אין במקרה זה אפוא כל פגיעה בזכות הטיעון של המשיב כי אם להיפך – ניתנת לו זכות לטעון לאחר שטענות הרשות והעורר פרושות בפניו, ותהיה לו אפשרות נוספת לעשות כן אם וככל שיקבל שומה לאחר החלפת המחזיקים בעקבות הכרעה בערר. נציין, כי ישנן ועדות ערר אשר ממילא היו נעתרות עד כה לבקשות לצירוף צד נוסף, אולם תיקון זה המעניק לועדת הערר סמכות מפורשת הינו מבורך וראוי.
משרדינו מאחל ללקוחותיו בריאות איתנה ושנה אזרחית מוצלחת ופוריה!
