משרדינו מתכבד להציג בפניכם את הניוזלטר שלנו לחודש אוקטובר 2024, בו תמצאו עדכוני חקיקה ופסיקה הרלוונטיים למשפט המוניציפאלי
משרדינו מנע התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת ועדת המכרזים בנוגע למינוי גזבר
עסקינן בתובענה שהוגשה לבית הדין האזורי בחיפה ע"י עמותת עורכי דין למנהל תקין כנגד עיריית באקה אל גרבייה.
בתובענה, הלינה עמותת עורכי דין למנהל תקין, כי גזבר העירייה אינו עומד בקריטריונים המחייבים שנקבעו ע"י משרד הפנים, בהם ניסיון מקצועי וניסיון ניהולי, משכך בית הדין האזורי התבקש לבטל את מינויו של גזבר העירייה למפרע.
לאחר ניהול הליך בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, ניתן פסק דין לפיו בית הדין קיבל את תביעת עמותת עורכי דין למנהל תקין במלואה ונקבע כי הגזבר אכן אינו עומד בקריטריונים של משרד הפנים, שגם נכלל כצד בהליך ותמך בעמדת העמותה.
עם קבלת פסק הדין בו נקבע כי מינוי הגזבר מבוטל, קיבל משרדנו את הטיפול בתיק וייצג את העירייה בערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
משרדנו העלה טענות משפטיות כבדות משקל, ביניהן כי שגה בית הדין האזורי לעבודה שעה שנכנס לנעלי חברי ועדת המכרזים בעירייה שאישרה את מינוי הגזבר פה אחד, ושימש 'ועדת מכרזים עליונה'. בכך למעשה הפך את היוצרות ובחן את הראיות המנהליות שעמדו בפני ועדת המכרזים בעירייה במעין ביצוע בדיקה עצמאית רטרואקטיבית בניגוד למושכלות יסוד וההלכה הפסוקה בישראל.
מכאן, שבעוד שתפקידה של הערכאה השיפוטית הינה לבחון אם החלטת הרשות המנהלית נתקבלה בהליך תקין על בסיס שיקולים עניינים בהתאם לכללי המשפט המנהלי, כאשר "רק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה", ראה בית הדין האזורי בחיפה לצלול אל תוך ההליך ולבצע הליך 'בחינה' הלכה למעשה לגזבר תוך נטילת סמכותה של העירייה בפועל.
בנוסף לכך, נטען גם כי את תנאי הסף פירש בית הדין האזורי באופן דווקני פורמליסטי ופסול, בניגוד להלכה הפסוקה בישראל. כאשר היה על בית הדין האזורי בחיפה להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענות הערעור שהגיש משרדנו וקבע, כי בית הדין האזורי בחיפה שגה שעה "שהפשיל את שרווליו" ו"מינה עצמו" כמעין ועדת מכרזים עליונה. דרך פעולה שכזו, תביא למעשה לבתי הדין האזוריים לעבודה להוות כמעין 'מאשררים' את פעולות הרשות המנהלית כדבר שבשגרה, שעה שרואים בהחלטת הרשות המנהלית כהמלצה בלבד ולמעשה ללא כל משקל ובכורה. בית הדין ארצי ביטל את פסק הדין האזורי, ומתוך כך קבע, כי ההחלטה על מינוי הגזבר התקבלה כדת וכדין ומתוך כך, לא יתערב בה בית הדין.
ע"ע 62747-01-24 עיריית באקה אל גרבייה נ' עמותת עורכי דין למינהל תקין
בית המשפט לא יאפשר מסע דייג במסגרת הליכי חוק חופש המידע
עת"מ 2462-01-24 עמותת עורכי דין למינהל תקין נ' הממונה על חוק חופש המידע בחב' יפה נוף
בית המשפט העליון מרחיב את הפטור מהיטל השבחה לפי סעיף 19(ג)
בר"מ 4624/21 ועדה מקומית ירושלים נ. איצר אהובה ואח'
פטור מאגרת אשפה לפי פקודת הפיטורין אינה חלה בנוגע לאגרת אשפה עודפת
שירותי בריאות כללית עתרה כנגד עיריית חיפה בדרישה לפטרה מאגרת אשפה עודפת אשר הוטלה עליה מכח חוק העזר לחיפה (פינוי אשפה), תשע"ט – 2019.
בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה קבע, כי סעיף 5ג(ד) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 הפוטר מתשלום אגרה, חל בנוגע לאגרת פינוי אשפה המשולמת בזיקה לפטור מארנונה כללית, היינו – כזו האמורה להיות מכוסה כחלק מהשירותים הרגילים שרשות מקומית מעניקה ואשר אמורה להתממן ע"י ארנונה. לפיכך, מסיק בית המשפט כי הפטור לא חל על אגרת פינוי אשפה עודפת, הנגבית בהתאם לעקרון "המזהם משלם", מעבר לשירות המוניציפאלי אשר רשות מקומית חייבת לספק ולממן מתשלומי ארנונה כללית. בעניין זה, עמד בית המשפט על כך כי חוק העזר מבחין במפורש בין אשפה בסיסית לאשפה עודפת.
שירותי בריאות כללית המשיכו וטענו כי חוק העזר מטיל את האגרה על "מפעל", בעוד היא אינה מפעל אלא מספקת שירותים רפואיים.
בית המשפט קבע כי אומנם לפי לשון בני האדם, מקום המספק טיפול רפואי כנכסיה של שירותי בריאות כללית אינו נכלל בגדר "מפעל", שכן בעוד נכסי "כללית" משמשים למתן שירותי רפואה ציבוריים שלא למטרת רווח, הרי שמפעל מטרתו הוא לייצר רווח, אך הרישא של סעיף 2 לחוק הפרשנות מאפשרת להגדיר מונח באופן נרחב אף בשונה ממובנו הרגיל.
חוק העזר של עיריית חיפה הגדיר "מפעל" כ"נכס שאינו משמש בפועל למגורים", דהיינו, ההגדרה הינה רחבה וכוללת נכסים מסוגים שונים, לרבות כאלו כדוגמת נכסיה של "כללית".
לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי דין העתירה להידחות, ואין לפטור את שירותי בריאות כללית מאגרת פינוי אשפה.
משרדינו מתמחה בהכנת חוקי עזר בתחומים שונים, לרבות בתחום האשפה, ועומד לרשות לקוחות בכל שאלה בעניין.
עתמ (חי') 31732-06-22 שירותי בריאות כללית נ' עיריית חיפה
יש להקפיד על הפעלת שיקול דעת בעת גביית הוצאות גבייה
תובענה ייצוגית שעניינה גביית הוצאות אכיפה וגבייה שלא כדין על ידי תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ בטענה כי החיוב בתשלום הוצאות הפעלת אמצעי אכיפה בסכומים העולים על ההוצאות הישירות הסבירות שנגרמו לתאגיד, ומכל מקום, בסכומים העולים על הסכומים המרביים הקבועים בתקנות המסים (גבייה) (קביעות הוצאות מרביות), תשע"א-2011, אינה כדין. כן נטען, כי התאגיד פעל שלא כדין עת העדיף פעולות אכיפה יקרות על פני פעולות זולות יותר כמו עיקולים אלקטרוניים, עיקולי צד ג' ועיקולים במשרד הרישוי.
בית המשפט הזכיר את קביעות הפסיקה עד כה, לפיהן הסכומים הנקובים בתקנות הם סכומים מרביים, ולא ניתן לגבותם באופן אוטומטי, ועל הגבייה להתבצע כנגד ההוצאות שהוצאו בפועל לצורך הפעלת אמצעי האכיפה. נפסק, כי על הרשות לבחון מראש את עלותן של ההוצאות הישירות הנדרשות לשם הפעלת המנגנונים השונים, וכן את סבירות ומידתיות הפעלתם של אמצעי הגביה שננקטו בפועל בנסיבות העניין (בין השאר ביחס לסכום החוב).
מכאן, בית המשפט מסיק כי כאשר הרשות מבקשת "לכסות" באמצעות "הוצאות הגבייה" עלויות אשר חורגות מן "ההוצאות הישירות" הנדרשות לצורך הפעלתם של אמצעי הגביה בפועל – יש מקום לטענה שלפיה הרשות אכן התנהלה "שלא כדין".
בבחינתו, קובע בית המשפט כי שכר העובדים ששולם להם בזיקה ישירה לביצוע הפעולה הכרוכה בהפעלת אמצעי האכיפה הוא "הוצאה ישירה" הניתנת לגביה מהחייב, במגבלת התקרות הקבועות בתקנות הגבייה. יחד עם זאת, בית המשפט מצא כי התאגיד גבה הוצאות גבייה מעבר להוצאות הישירות והסבירות שהיו לו בפועל והמותרות מכח תקנות הוצאות מירביות.
אשר למידתיות פעולות האכיפה, לאור קיומו של "סרגל אכיפה", בית המשפט דחה את הטענה שהתאגיד נוקט בפעולות גבייה יקרות יותר כדי להשיא את רווחי חברת הגבייה, וקבע כי טענות אלו לא הוכחו.
ללקוחותינו אנו ממליצים, על מנת "להקדים תרופה למכה", לבצע בחינה של ההוצאות הישירות הנובעות בפועל מהליכי הגבייה וכן לוודא כי קיים סרגל אכיפה (המתחייב ממילא עפ"י התיקון לפקודת העיריות).
יוער, כי הליך זה נוהל כנגד התאגיד כרשות ובעילה של השבה, על פי החלטה שניתנה ע"י בית המשפט העליון במסגרת ערעור שהוגש במסגרת ההליך. כן יוער, כי במסגרת הליך זה התאגיד ביקש להודיע חדילה, אולם זו נדחתה בשל הגשתה באיחור.
תצ (חי') 12593-05-20 אבראהים עפיפי נ' תאגיד מים וביוב סובב שפרעם בע"מ
בחינת תום הלב של הרשות במעבר בין הליכי אכיפה אזרחיים להליכי אכיפה מינהליים כנימוק לביטולם
במסגרת עתירה שנוהלה כנגד עיריית תל אביב (חלק משרשרת הליכים משפטיים בין הצדדים),
נבחנה השאלה האם בנסיבות אותו מקרה נקיטה בהליכי גבייה מנהליים עולה כדי התנהלות בחוסר תום לב.
בית המשפט לעניינים מינהליים סבר כי תום לבה של העירייה נגזר ממחיקה של הליכים אזרחיים שהתנהלו קודם לכן בגין אותם החשבונות.
בפסק הדין, נקבע כי ככל שהתנהלו הליכים אזרחיים והתקבלו בהם פסקי דין חלוטים, או ככל שלא התקיימו הליכים אזרחיים והעירייה נקטה בהליכי גבייה מינהליים כאמצעי שבחרה בו לגביית החובות הנטענים כדין, אזי הבחירה לנקוט בהליכי גבייה מינהליים נעשתה כדין, ואין בה חוסר תום לב כשלעצמה.
אבל – ככל שהעירייה נקטה בהליכי גבייה מינהליים במקום שבו התנהלו קודם הליכים אזרחיים בתביעות כספיות שנמחקו – ובלי תלות בנסיבות המחיקה, בזהות מבקשי המחיקה ואך ורק משום מודעותה לקיומן של טענות הגנה לנתבעים שלא התבררו, ושהליכי הגבייה המינהליים יצרו לעירייה יתרון לא הוגן בכך שמנעו את האפשרות לבררן – הבחירה לנקוט בהליכי גבייה מינהליים כרוכה בחוסר תום לב שמצדיק את ביטול ההליכים המינהליים. בהליכים אלו קבע בית המשפט כי הליכי הגבייה המינהליים מבוטלים והעותרים אינם חייבים בתשלום.
בתוך כך, הבהיר בית המשפט כי ליורשים לא יוקנה יתרון ואפשרות למצות הליכים שעה שהמורישים לא נקטו בהליכי השגה ולא מיצו הליכים כנגד הרשות בעצמם.
במקרה דנן, בית המשפט פסק הוצאות לטובת אוצר המדינה לאור הערמת מכשולים בקבלת מידע, הימנעות מהגשת מסמכים נדרשים, רישומים לא מדויקים, התנהלות בדרך של בלבול העובדות והנתונים, והצגת טיעונים באופן חזרתי חסר כל הצדקה ומכביד ביותר.
עתמ (ת"א) 60955-01-15 ליאורה מיכקשווילי נ' עיריית תל אביב-יפו
צמצום מבחן האיכות בהליכי מכרז
בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הביע ביקורת על השימוש הנרחב שנעשה בשיקול דעת הועדה בהליך מכרזי, באופן שלדעתו חוטא לעקרונות היסוד של דיני המכרזים.
דווקא במקרה שהונח בפניו, דובר היה במכרז למערכות אבטחה טכנולוגיות אשר קבע משקל של 30% בלבד לאיכות (70% מחיר). במסגרת בחינת האיכות ניתנו 20 נק' להמלצות ו- 10 נק' בלבד להתרשמות חברי הועדה. בפסק דינו בית המשפט נע מקביעה גורפת כי בחינת האיכות חוטאת לתפיסת היסוד של דיני המכרזים ומבקש להצר את שיקול דעת ועדת המכרזים אל "ביקורת בונה" לפיה יש לכלול באופן מפורט כל קריטריון שייבחן במסגרת האיכות ולתעד כל שיחת טלפון עם ממליץ וכל ראייה אשר עמדה בפני ועדת המכרזים בקביעת האיכות.
דומה כי מקרה זה נופל למימרה הידועה – "Bad case make bad law". בית המשפט ביקר באופן קיצוני את השימוש בבחינת איכות המאפשרת הפעלת שיקול דעת סובייקטיבי על פי התרשמות חברי ועדת המכרזים, וזאת דווקא במקרה שבחינה זו צומצמה למשקל של 10 נקודות בלבד. נראה כי ביקורת זו נבעה מתחושתו (הסובייקטיבית?) של בית המשפט כי נעשה שימוש לא ראוי בניקוד וההצעה הזולה ביותר נפסלה על חודן של מס' נקודות זניח.
יוער, כי בית המשפט בעצמו חרג מדיני המכרזים בהצעת פשרה מטעמו לפיה תבוצע התמחרות חוזרת בין שתי ההצעות הנמוכות ביותר בלבד על מנת לנטרל את הרכיב האיכותי. זאת, תוך שהוא קובע כי רק שתי ההצעות הנמוכות ביותר הן הרלוונטיות והראויות. מהלך זה נומק על ידו בכך שייטיב עם הקופה הציבורית, אולם ללא כל עיגון חוקי לכך.
איננו רואים עין בעין עם גישתו של בית המשפט הנכבד "להוריד מן הפרק" מתן משקל לאיכות ההצעות. ברור כי ישנם פרמטרים איכותיים המצדיקים העדפה של הצעה שאינה דווקא הזולה ביותר, לטובת קופת הציבור ואיכות השירותים הניתנים לו. יחד עם זאת, אין ספק כי לאור דיני המכרזים מושתתים על עקרונות של שוויון ופומביות, ברור כי יש לפרט ולהבהיר ככל הניתן את הפרמטרים אשר ייבחנו במסגרתו. בתוך כך, אנו סבורים כי אין לפסול באופן גורף גם תחושה סובייקטיבית של הרשות המזמינה. בסופו של יום, מדובר ב"שידוך" בין מזמין לנותן שירות, ויש ערך גם ל"כימיה" בין הצדדים ולתחושה כי ייטיבו לעבוד זה עם זה.
עתמ (י-ם) 11377-10-42 טופ סקיי ליין מערכות הנדסה בע"מ נ' המועצה האזורית מטה יהודה
הצעת תיקון לתקנות ההנחות – הטבה למשרתי המילואים
משרד הפנים פרסם טיוטת תקנות להערות הציבור (עד ליום 5.11.24) לפיהן, מועצת הרשות המקומית תוכל להחליט כי תגמולים המשולמים עבור שירות המילואים לא יילקחו בחשבון כהכנסה במסגרת הנחה לפי מבחן ההכנסה (תקנה 2(8) לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), תשנ"ג -1993).
לפי הנוסח המוצע כיום, האפשרות הניתנת לרשויות מוגבלת למימוש לשנת 2024 או לשנת 2025, ולא לשתיהן.
יוזכר, כי תגמולי המילואים יכולים להשתלם בנוסף להכנסה משכר עבודה. כיום, הרשויות מחויבות לקחת בחשבון הכנסה זו.
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות אושר בכנסת
בחודש אוגוסט 2025 צפוי להכנס לתוקפו תיקון לחוק אשר אושר באוגוסט האחרון. ראוי לשים לב כי התיקון מצריך מינוי ממונה על הגנת הפרטיות אשר תפקידו לפעול להבטחת קיום הוראות חוק הגנת הפרטיות ותקנותיו ולקידום השמירה על הפרטיות גם מעבר לדרישות החוק. יושם אל לב כי מדובר באיוש למשרה העומדת בפני עצמה, ולא מינוי שניתן להוסיף לתפקיד אחר. יחד עם זאת, ניתן למלא תפקיד זה באמצעות נותן שירותים חיצוני חלף קבלת עובד. ייתכן כי לרשויות דרך של קבלת שירותים תהא עדיפה, לאור הדרישה כי הממונה צריך להיות בעל ידע נרחב הן לגבי הגנת הפרטיות הן לגבי טכנולוגיה ואבטחת מידע.
נוסיף כי התיקון הוסיף עיגון בחקיקה של סוגי המידע האישי שהם בבחינת "מידע בעל רגישות מיוחדת". כמו כן, ישנה הרחבה של סמכויות בית המשפט בקביעת פיצוי ללא הוכחת נזק וכן אפשרות להטלת עיצומים כספיים על מי שמפר את הוראות החוק.
אנו ממליצים להיערך מראש למינוי הממונה על מנת לעמוד בהוראות החוק, ולהקדים תרופה לעתירות של עמותות לקידום מינהל תקין.
הסדרת שכונת פרדס שניר
בסיומם של הליכי תכנון ממושכים, אשר כללו דיונים מול גורמי הועדה המחוזית, הידרשות לסוגיות מורכבות של קניין ותכנון, ודיון והכרעה בעשרות התנגדויות בשני סבבים, החליטה הועדה המקומית לתכנון ובניה לוד ביום 27.8.2024 על אישורה של תכנית 406-0849133 למתן תוקף. החלטה זו מביאה לכדי סיום מוצלח מאמץ אינטנסיבי שהושקע שנים רבות בהסדרתה של שכונת פרדס שניר שהתפתחה משך עשרות שנים באופן בלתי מוסדר מצדה המערבי של מסילת הרכבת ומאופיינת בבתי מגורים בבניה צפופה רובם בלא היתרים ובלא תשתיות או פיתוח.
משרדנו ליווה את הועדה המקומית לאורך הליכי התכנון, הן בישיבות הועדה והן מול גורמי התכנון ובעלי הזכויות, עד להשלמתם בהחלטה זו.
כאשר השטחים והסיווגים נקבעים לפי הסכם, תקיפת פרשנות ההסכם היא למעשה תקיפת שטחים וסיווגים ולכן בסמכות ייחודית של מנהל הארנונה וועדת הערר
במקרה זה דובר בחיוב ארנונה למחצבה המנוהלת על ידי החברה בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, אשר לאחר הליכים רבים הושג הסכם פשרה שקבע את המנגנון לפיו יחושבו השטחים בסיווג "שטחי חציבה" ובסיווג "קרקע תפוסה – אתרי כריה וחציבה".
בין הצדדים התגלעה מחלוקת על פרשנות ההסכם, כאשר החברה טענה שלפי הפרשנות הנכונה השטחים בסיווג "שטחי חציבה" צריכים להיות נמוכים משמעותית מאלה שצויינו בשומת המועצה, ולאחר שלא הושגה הסכמה הגישה תביעה לבית המשפט לענינים מקומיים במעלה אדומים.
בפסק הדין קיבל בית המשפט את עמדת המועצה, וקבע כי הסכם הפשרה אינו אלא טכניקה שהוסכמה על הצדדים לקביעת השטחים בסיווגים השונים, ואולם בסופו של יום תביעתה של החברה מכוונת כנגד השטחים והסיווגים שבשומת הארנונה של המועצה וככזו מקומה בהליכי השגה וערר בפני מנהל הארנונה וועדת הערר, וכפועל יוצא דחה את התביעה.
המועצה האזורית יוצגה בידי משרדנו.
ת.א. 44/22 שפיר הנדסה בע"מ נ' מועצה אזורית מטה בנימין
משרדינו מייחל לשובם של החטופים במהירה
שובם של המפונים לבתיהם
והצלחת צה"ל וכוחות הבטחון
מצדיעים לעוה"ד מתן מונק ממשרדנו
העושה ימים כלילות להגנה על המולדת
ובה בעת ממשיך לתת מענה למשרד
